להוקיר את עצמנו גם כשאנחנו מועדים ? למה לנו ואיך זה אפשרי?

יש לנו נטייה טבעית לפעמים לשים את הפוקוס על מה לא הצלחנו ,מה לא עובד לנו, 

איפה פגענו, איפה יכולנו לפעול בצורה טובה יותר,

איפה לא היינו בחמלה כלפי עצמנו או האחר.

זה חשוב להתבונן בטעויות שלנו ולצמוח מהם כדי ליצור שינוי 

אבל כשאנחנו נשארים במחשבות על מה לא הצלחנו ולא מתקדמים למה כן אפשר אחרת, כאן נוצרת תקיעות.

אנחנו לא תמיד מצליחים להתעלות מעל הדפוסים וההרגלים שמעכבים 

ומכווצים אותנו.

האוטומטים שלנו הם תוצר של המחשבות והפרשנויות הקדומות שלנו,

תוצר של מערכת ההפעלה הבסיסית וההישרדותית שלנו.

לפעמים היא שומרת עלינו ולפעמים היא כבר לא מקדמת אותנו.

כשהשיח הפנימי שלנו הוא כזה ואנחנו לא רואים שפעלנו מתוך פגיעה ,הישרדות פנימית או פשוט כוח של הרגל , אנחנו לא בחמלה כלפי עצמנו .

השיח הזה מכווץ אותנו ,לא מאפשר לנו לגדול וגורם לנו לחוש תחושות שליליות לגבי 

עצמינו . במקום להתקדם זה משאיר אותנו במקום ולפעמים אפילו גורם לנו לרגרסיה 

בפן המנטלי , הרגשי וגם בפעולות שנבחר לעשות או לא לעשות.

אם במקום הזה לא ניצור שינוי התגובות והפעולות שלנו ככל הנראה לא ישתנו.

לכולנו יש כפתורים רגישים שמפעילים אותנו וכדאי לזכור שאנחנו בסך הכל בעד 

עצמנו ולא נגד האחר.

כשאנחנו בוחרים להסתכל על עצמנו בעיניים טובות וחומלות ומבינים שמכל חוויה 

אפשר ללמוד ולצמוח יש מקום לגדילה ושינוי ולהבא יהיה לנו קל יותר לבחור אחרת.

בנוסף מה שמעכב אותנו לפעמים זו הציפייה מעצמנו לשינויים גדולים מיידים

לכן אני מציעה לעשות פעולות קטנות שעושות את כל ההבדל ,

הנה כמה דוגמאות :

- להוקיר על מה שכן עשית ועל הרצון שלך להשתנות . 

אפשר ורצוי לעשות את זה פעם ביום

- לזכור שמכל חוויה באמת אפשר ללמוד ולצמוח .

לשאול את עצמי, מה השיעור שלי כאן ?

- לסלוח לעצמך שהפעם לא הצלחת כפי שרצית.

עצם הסליחה פותחת אפשרויות ולא סוגרת ומאשרת להתקדם הלאה .

- לעצור את הלופ ולהתבונן - 

אפשרות אחת היא דרך מדיטציה. זו הזדמנות לעצור את הרעשים החיצוניים של החיים, את המחשבות האינסופיות ולהתבונן מה גרם לך להתנהל כך 

(גם אם הבחירה היא בלתי מודעת).

- לנשום כמה נשימות עמוקות. לפעמים אנחנו שוכחים ללמוד נשימות עמוקות.

- להיות בחמלה כלפי עצמך והמעידות שלך. 

בהצלחה!